התנדבות בקהילה בגיל השלישי 

האם יצא לכם לשמוע התלבטות של בני גיל השלישי? מה אני אעשה, במה אתעסק כשאצא לפנסיה? במה אמלא את היום, אני מפחד להשתעמם.

אנשים שמגיעים לגיל מבוגר ואין להם תעסוקה, נוטים להגיע למצבים של דיכאון. מצב זה עלול לגרום למצבים בריאותיים אחרים ולהידרדרות כללית.

לכן כל קשיש, באם הוא גר בדירתו הפרטית, בבית אבות או בדיור מוגן, חייב למצוא לעצמו תעסוקה. זו יכול להיות תחביב או התנדבות בקהילה. ניתן להתנדב במגוון רחב של תחומים ומקומות. ניתן לעזור בשיקום של אנשים במרכז החלמה או לסייע לבני נוער בסיכון לחזור לחיים נורמאליים.

פעילות התנדבותית עוזרת לשמור על שגרת חיים, מספקת מסגרת וכמובן סיפוק נפשי אדיר. להלן סיפור של פעילות התנדבותית:
   מזה כשמונה שנים אני מתנדב בפרוייקט: ידידות צהלה. זהו מיזם ארצי לחונכות וקידום בני-נוער לאזרחות טובה ומעורבות חברתית. רוח "צהלה" היא בפעילות 
המבוססת על מנהיגות, ורצון לנתינה תוך מתן דוגמה אישית.
 "צהלה" - צה"ל למען הנוער, קיימת כשמונה-עשרה שנה. יש בה מאה שלושים וארבעה מתנדבים, יוצאי צה"ל ומערכת הביטחון. עוסקים בפרויקט זה מדריכים מכפר 
וורדים ועד אילת. לכל מתנדב קבוצת בני נוער בתיכוניים העירוניים. המיפגשים נמשכים כשלוש שנים תוך ליווי הגיוס לצה"ל, וכן ליווי גם בשירות הצבאי.   החניכים שלנו נמצאים בדרך כלל בשולי החברה. הם חסרי אימון בזולת, חיים בהרגשת קיפוח מתמשכת, מתוסכלים וחסרי הישגים לימודיים. רובם עולים מרוסיה, 
אתיופיה, אך גם ילידי הארץ, יהודים, ערבים ודרוזים.
   קבוצתי הנוכחית מונה כעשרים תלמידים מהגימנסיה הריאלית בראשון לציון. יחד עם אשתי, רנה, אנחנו נפגשים אתם מידי שבוע. במיפגשים הראשונים התלמידים 
מגלים באופן מופגן, חשדנות וחוסר אימון. הם אינם מבינים מדוע מעניקים להם יחס מיוחד. לכן עבודתי נעשית, בהתחלה, באופן פרטני. נוצר קשר אישי. אט אט, אנחנו 
לומדים איש את רעהו. כאן מתגלה כוחה של האהבה ככוח מניע. אני משדר להם ופשוט וגם אומר בפשטות: "אני אוהב אתכם. בכל אחד מכם יש משהו שאני אוהב". 
עם הזמן הם מצליחים להתבטא בגלוי ולומר: "אנחנו אוהבים אותך, את צהלה". האהבה מפנה את חוסר האימון והחשדנות ומאפשרת להם לתפקד. הקבוצה מתגבשת, 
ובקרב חבריה מתבלטים כישרונות בספורט, מוזיקה, אמנות, וגם בלימודים חל שיפור רב. אני מתחיל לשמוע מפיהם: "אף פעם לא אהבו אותי"... "גם בבית לא אוהבים 
אותי"... "אני מאחל לעצמי חברה שתאהב אותי..."
   עם הזמן, כבר נוצרת אפשרות להעניק גם ערכים אישיים וחברתיים. הנערים מגלים רצון להיות כמו כולם. הם מבקרים במושב ובקיבוץ, לומדים את נושא השואה 
והתקומה, ומסוגלים להתנדב. משפצים בתים בשדרות, מנקים סביב הכינרת ובחופי הארץ. מבקרים בבסיסי צה"ל, מתכוננים לראיון בבקו"ם. מתגייסים ומשרתים. 
חלקם מצטיינים כי רוצים להיות טובים מכולם...
   החניכים כולם מציינים שהאהבה ב"צהלה" הצילה אותם